גשר הפעולה הנו הגשר הראשון בשבעת הגשרים. גשר זה הנו הראשון מבין שלושת הגשרים הבסיסיים, הגשרים שבלעדיהם אין באפשרותנו לחיות חיים של חופש והנאה.
גשר הפעולה קשור לצ'אקרת הבסיס שלנו, מרכז האנרגיה הנמוך ביותר מתוך שבעת מרכזי האנרגיה בגופנו. צ'אקרה זאת נמצאת בבסיס עמוד השדרה באזור עצם הזנב והצבע המייצג אותה הוא אדום.
החסם
בדרך שבעת הגשרים אנחנו טוענים שהנטייה הטבעית של בן האנוש היא להימנע מלקיחת אחריות.
לפני מספר חודשים, בני שחרר תשעה עכברים שלכדנו בידי עמל מהכלוב שבו שמרנו אותם. כאשר שאלנו אותו איך זה קרה, הוא מיד האשים חבר שלו (שלא היה בכלל בבית). ככל שהסברנו לו שזה בסדר שהוא שחרר אותם הוא התעקש על כך שלא הוא עשה זאת.
הנטייה להימנעות מלקיחת אחריות נובעת מכך שהמיינד שלנו תופס לקיחת אחריות כפעולה שדורשת מאמץ מוחי ופיזי רב יותר מאשר אי-לקיחת אחריות.
עלינו ללמד את המיינד שאי-לקיחת אחריות היא הפעולה שדורשת מאמץ. בהמשך אסביר איך עושים זאת.
אולם תחילה, נברר מה המשמעות של "לקיחת אחריות" משום שכפי שנראה, זהו מושג לא נהיר לרובנו.
מהי אחריות ומהי איננה?
אני אוהב להסתכל על אחריות משלוש נקודות מבט שונות: הבסיסית (או חומרית), הנפשית והרוחנית.
בבסיס, לקחת אחריות זה אומר לקיים את ההבטחות שהבטחנו ולא להבטיח לעשות דברים שאין בכוונתנו לעשות. יש אנשים שקוראים לזה אינטגריטי או יושרה, אולם אני מכליל את זה בהגדרה של אחריות.
מנקודת מבט נפשית אנחנו הרבה פעמים מבלבלים בין לקיחת אחריות לבין הטלת אשמה. למעשה הטלת אשמה הנה ההפך הגמור מלקיחת אחריות. שימו לב שרוב הפעמים שאנחנו קוראים בעיתון על "לקחת אחריות" מדובר בעצם על הטלת אשמה.
כשאנחנו מדברים על יחסים בין אנשים זה די פשוט: אחריות ניתן לקחת ואשמה מטילים. אולם זה הרבה יותר מבלבל כשאנחנו מדברים על האשמה עצמית או רגשות אשם.
דוגמה: אני הרבצתי לבני, אור, פעם אחת בחיים שלי, כשהוא היה כבן שנתיים כשרציתי להחליף לו חיתול לאור והוא בכה ולא נתן לי לחתל אותו. אני מתוך כעס נתתי לו מכה קלה אבל ברורה בבטן. עד היום אני זוכר את השקט והתדהמה על פניו ועד היום אני זוכר את רגשות האשם שלי. אולם, כאדם שעובד על נושא האחריות, הבנתי שרגשות האשם אינן פתרון, הן דרך להימנע מלקיחת אחריות, להרגיש אשם זה לומר לעצמך “הנה האשמתי את עצמי ובכך פטרתי את עצמי מחיפוש פתרון אפקטיבי לעניין". הורים מתעללים חשים רגשות אשם לאחר אקט ההתעללות אולם זה לא מפריע להם להתעלל בילדיהם שוב פעם. אני, לקחתי אחריות על המעשה שעשיתי, חשבתי איך לפתור אותו ואכן מאז לא הכיתי את בני למרות שהוא הרגיז אותי מאוד לא מעט פעמים מאז.
נקודת המבט הרוחנית על אחריות קשורה בבחירה, בחירה במי שאנחנו, בחירה של ההצלחות, הכישלונות והקשיים בחיינו ובחירה באנשים בחיינו, במי שאנחנו אוהבים וגם במי שעמם איננו מסתדרים.
לקיחת אחריות, מנקודת המבט הרוחנית, אומרת שכל מה שקורה לנו הנו בחירה שלנו (או של הנשמה שלנו), כל מה שקורה הוא מקום ללמידה והתפתחות.
גשר הפעולה
במודל "שבעת הגשרים" אנחנו אומרים שעל מנת לקחת אחריות עלינו פשוט לפעול, לבצע פעולות שמעלות את היכולת שלנו לקחת אחריות. פעולות אלו דורשות הרבה אימון ולכן, על מנת להשיג תוצאות, אנחנו רוצים להיעזר באדם נוסף שילווה אותנו, בד"כ מאמן אישי לחיים.
הפעולות מתחלקות לשלוש קבוצות עיקריות שלכל אחת אתן דוגמה אחת או שתיים לפעולות אפשריות:
קבוצה ראשונה: לקחת אחריות על נטייתנו לאי לקיחת אחריות
המטרה של קבוצה זאת של פעולות הנה לאמן את המיינד שאי-לקיחת אחריות עולה לו בהרבה יותר מאמץ מאשר לקיחת אחריות. באופן כללי אנחנו רוצים לפעול מידית בכל פעם שאנחנו לא לוקחים אחריות על מעשינו, זה נעשה ע”י התרעות:
להתריע: בכל פעם שאנחנו שמים לב שאיננו עומדים לקיים את מה שהבטחנו להתריע על כך וליצור הבטחה חדשה. דוגמאות: בכל פעם שאני רואה שאני מאחר לפגישה, אני מיד מטלפן להודיע שאני מאחר ונותן שעה חדשה שבה אני בטוח שאגיע; בכל פעם שאני רואה שאני לא מבצע משימה שהבטחתי לבצע או לא עומד בלוח הזמנים, אני מיד מתריע על כך בפני האנשים הקשורים למשימה ויוצר משימה חדשה או לוח זמנים חדש. אם תעשו זאת, תשימו לב שאתם מפסיקים לאחר ומתחילים לעמוד במשימות משום שתתחילו לתת לוחות זמנים ראליים ותפסיקו להבטיח הבטחות שאינכם מתכוונים לקיים. זאת משום שזה ידרוש הרבה פחות מאמץ.
קבוצה שנייה: להבחין בין לקיחת אחריות לבין הטלת אשמה
הימנעות מפעולה הנה גם פעולה. עצירת פעולה לשם מחשבה על משמעויות הפעולה הנה גם פעולה.
המטרה של קבוצה זאת של פעולות הנה לאמן את המיינד להבחין בין לקיחת אחריות לבין הטלת אשמה. בתחילה פעולות אלו יבוצעו לאחר המעשה, לאחר מכן פעולות אלו יבוצעו ע"י השהייה של המעשה לחשיבה ובסופו של דבר ההבחנה נהיית אוטומטית.
הפעולה הנה פעולת ניתוח:
ניתוח (אנליזה): בכל פעם שאנחנו עומדים בפני בחירה לשאול: מהן האפשרויות השונות שלנו לפעול? אילו מהפעולות שניקח הן פעולות של לקיחת אחריות ואילו הנן פעולות של הטלת אשמה? מהן הרווחים שאנחנו מקבלים והמחירים שאנחנו משלמים על כל אפשרות? מהי הבחירה הטובה ביותר לפעולה? לדוגמה: כשאתם קוראים בעיתון על תאונת דרכים ואתם מתרגזים על משרד התחבורה שלא עושה מספיק, האם אתם לוקחים אחריות על העניין או מטילים אשמה? כשהבטחתם לילד שלכם לחזור הביתה מוקדם מהעבודה אבל בסופו של דבר אתם חוזרים מאוחר, מהן האפשרויות שלכם לפעולה? איזו פעולה היא פעולה שנובעת מרגשות אשם ואיזו היא פעולה שנובעת מלקיחת אחריות?
קבוצה שלישית: לבחור במצב שלנו
קבוצה זאת של פעולות, דומה לקבוצה השנייה ומתבססת עליה אולם היא כוללת שאלות הרבה יותר עמוקות.
לפני שאתם מגיעים לקבוצה זאת של פעולות עליכם להיות מתורגלים היטב בקבוצה השנייה משום שמאוד קל ליפול לרגשות אשם כאשר אנחנו מסתכלים על החיים שלנו. כמו-כן אני ממליץ שתעברו את כל שאר הגשרים ובמיוחד את גשר האהבה וגשר הרוח, לפני שאתם פונים לקבוצה זאת.
לדוגמה: כשאנחנו אומרים שאשה שילדה ילד עם פיגור שכלי אחראית לכך, איננו אומרים שהיא אשמה בכך. כלל וכלל, לא. אותה אשה רוצה לשאול את עצמה: מהי הסיבה הנעלה שלשמה הבאתי לעולם ילד כזה? מה אותו ילד בה ללמד אותי? את משפחתי?
לפני 12 שנים, בן-זוג שלי מעל בכספי ואני נותרתי בפשיטת רגל חומרית ונפשית. רק לאחר שלוש שנים מאז אותו מקרה, כשלקחתי אחריות על כך, הבנתי את השיעור שבאתי ללמוד ואת הסיבה לכך שזה קרה, רק אז הצלחתי לצאת לדרך חדשה של הגשמה ומימוש עצמי.
כאשר תיקחו אחריות על הבחירה שלכם, במשפחה שלכם, במראה שלכם, בעבודה שלכם ובאירועים השונים בחייכם גם אם גרמו לכם אושר וגם אם גרמו לכם סבל, אז תתחילו תחוו חופש אמיתי.
איך לחזק את היכולת שלנו לפעול?
כאמור, גשר הפעולה קשור לצ'אקרת הבסיס. בנוסף לאימון אישי אנחנו יכולים להרחיב את היכולת שלנו לפעול ע"י איזון צ'אקרת הבסיס.
יש הרבה שיטות טיפול ועבודה על הצ'אקרות בכלל וצ'אקרת הבסיס בפרט.
להל”ן דוגמאות לשיטות כאלו:
אבנים וקריסטלים: אבנים שצבעם אדום או חום עוזרות לאיזון צ'אקרת הבסיס. לדוגמא: אבן דם (Blood Stone) ורובי.
עבודה גופנית: שיטות מסאז' שונות (כמו שיאצו) עובדות על הצ'אקרות וניתן להיעזר בהן לאיזון צ'אקרת הבסיס. גם אמנויות לחימה שונות או טכניקות תנועה שקשורות לאמנויות לחימה עובדות על הצ'אקרות.
טיפול בצבע: צ'אקרת הבסיס מאופיינת בצבע האדום. ישנן טכניקות שעושות שימוש בצבע על מנת לאזן את צ'אקרת הבסיס. אם זה מדיטציה מודרכת שבה אנחנו "שואפים" את הצבע או שימוש בנרות צבעוניים.